#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול בלא נטילת ידים 1) ע&quot;י מפה 2) ע&quot;י כף?	"1) הגמ&#x27; חולין (ק&quot;ז ע&quot;ב) מסיק דאסור לאוכלי טהרות, ולפי הרמב&quot;ם דוקא לאוכלי חוליהם על טהרת קודש או תרומה אבל לחולין גרידא יכול לכרוך במפה, אבל הרא&quot;ש ורבינו יונה ס&quot;ל דכ&quot;ש דאסור לחולין גרידא דיש לחוש שמא יגע בידו, וכן קיי&quot;ל דאסור לאכול חולין ע&quot;י כריכת מפה [ומ&quot;מ שיטת הרמב&quot;ם הוי סניף להקל (שעה&quot;צ לעיל סי&#x27; קנ&quot;ט ס&quot;ק נ&quot;ד)] 2) מבואר דאסור אפי&#x27; להרמב&quot;ם מדאסור לאכול ע&quot;י מגריפה (ב&quot;י)"	סימן קסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אין לו מים מצויין אצלו, האם מותר לאכול 1) ע&quot;י מפה 2) ע&quot;י כף 3) בלא כלום?	"1) כן, אבל הריטב&quot;א (פסחים מ&quot;ו) ס&quot;ל דאין להקל אלא כשהוא צריך לזה הרבה כגון שהוא חלוש מפני טורח הדרך (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם) {אבל משמע מהביה&quot;ל דאינו מחמיר כהריטב&quot;א אלא אם מסופק אם ימצא מים, אכן התפארת שמואל על הרא&quot;ש (חולין ק&quot;ו ע&quot;ב) ס&quot;ל דכריכת מפה לא מהני אלא בצירוף שהתנה עליו כל היום, והפסק&quot;ת (אות ו&#x27;) ומאיר עוז הביאו עוד מחמירים שלא לסמוך על כריכת מפה אלא בשעת הדחק ממש} 2) הרמ&quot;א מקיל, אבל השיגו עליו כמה אחרונים דמפה עדיף דידו מכוסה, ולמעשה אין להקל אם יש לו מפה (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) 3) הרבינו יונה משמע דמותר בלא כלום, אבל הב&quot;י פסק כהערוך דצריך מפה. אמנם, במקום שאין לו מפה מותר אפי&#x27; בלא מפה אבל אין זה מצוי דאטו בערטילאי עסקינן (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן קסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור לאין מים מצויין?	"צריך להמתין לפניו תיכף אחר ד&#x27; מיל ולאחריו פחות ממיל [אבל למיל עצמו א&quot;צ לחזור כדמבואר בגמ&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)], ואם הוא הולך בחבורה ומתיירא לילך יחידי יש לסמוך על הרמב&quot;ם (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;) {ונראה דהוא מבוסס על תשובת המהרש&quot;ל (סי&#x27; צ&quot;ד) שמובא בבאה&quot;ט (ס&quot;ק א&#x27;) ובעטרת זקנים, אכן הוא כתב דכשהולך בחבורה יכול לסמוך על התנאי דלהלן בסי&#x27; קס&#x27;&#x27;ד}"	סימן קסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם אין לו אלא מים פסולים?	"יטול בהם בלא ברכה ולא חיישינן שיטעו לומר שהם כשרים (באה&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;) {וכן אשכחן בתשובת הרדב&quot;ז (סי&#x27; א&#x27; שס&quot;ו) שמובא לעיל במג&quot;א (סי&#x27; ק&quot;ס ס&quot;ק י&quot;ב) לגבי מי הים}, ומ&quot;מ גם צריך לכרוך את ידיו במפה (כה&quot;ח סי&#x27; ק&quot;ס ס&quot;ק מ&quot;ב)"	סימן קסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד משערינן ד&#x27; מילין?"	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ברחוק) דמשערינן לפי זמן [שהוא ע&quot;ב מינוט] [ואע&quot;פ דלעיל (סי&#x27; צ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) כתב המ&quot;ב דרוכב כמהלך ברגליו, תי&#x27; הגרח&quot;ק (אשי ישראל פ&quot;ח הע&#x27; ע&#x27;) ושו&quot;ת אז נדברו (ח&quot;ו סי&#x27; ס&quot;ו) דהיינו ברוכב ע&quot;ג חמור שיש בה טירחא אבל כאן מדויק דמיירי כשהוא יושב במרכבת וכדומה דליכא טירחא ומש&quot;ה משערינן כפי הזמן, וע&quot;ע בשבט הלוי (ח&quot;ח סי&#x27; י&quot;ט, ח&quot;ט סי&#x27; ל&quot;ז) דמחלק בין נטילת ידים לסעודה לתפילה]"	סימן קסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל לאחוריו?	"איתא בירושלמי דשומרי גנות ופרדסים בכלל לאחוריו, והמג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) מדייק דהיושב בביתו אינו כן, אבל הסכימו האחרונים (חיי&quot;א, פמ&quot;ג, דרה&quot;ח) דה&quot;ה היושב בביתו בכלל לאחוריו (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) מחמיר כהמג&quot;א {ונראה פשוט דאפי&#x27; להמחמירים בביתו היינו ע&quot;ב מינוט סך הכל, ור&quot;ל שיעור הליכה ל&quot;ו מינוט}, ונפק&quot;מ יהיה בהפסקה מים כמה זמן צריך להמתין, אולם מצדד הספר שערי ברכה (פ&quot;א הע&#x27; כ&#x27;) דכיון שהוא ממתין בביתו אפי&#x27; להמ&quot;ב צריך להמתין ע&quot;ב מינוט שהרי אינו מטריח לילך למקום אחר, אבל אם הוא מסופק אם ההפסקה ימשיך יותר מע&quot;ב מינוט מותר לאכול ע&quot;י מפה {ודוקא אם הוא בצער גדול, וכדלהלן}"	סימן קסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם הוא מסופק אם ימצא מים בתוך הד&#x27; מילין [או מיל], האם יכול לאכול 1) ע&quot;י מפה 2) ע&quot;י כף 3) בלא כלום?"	"1) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דיש לסמוך על הרמב&quot;ם דמקיל לגמרי ע&quot;י כריכת מפה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), והוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה אם) דכתב החיי&quot;א דזהו דוקא אם הוא רעב הרבה [והריטב&quot;א מחמיר אפי&#x27; בודאי וכמ&quot;ש לעיל] 2) הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) מחמיר דהרי הרמב&quot;ם לא הקיל אלא במפה ולא בכף, והדה&quot;ח מקיל ע&quot;פ הרמ&quot;א, ולמעשה פסק השעה&quot;צ (ס&quot;ק ד&#x27;) להחמיר כהפמ&quot;ג דהרי העיקר דין דהרמ&quot;א דמקיל אפי&#x27; היכא דמים אינם מצויים בודאי אינו מוסכם לכל והבו דלא הוסיף עלה 3) אסור, דכל ספק דרבנן כל מה שיכול לתקן מתקן (פמ&quot;ג שם) {ולכאורה היכא דליכא מפה נמי, נראה דיש להקל משום ספק דרבנן לקולא}"	סימן קסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם אין לו מים לד&#x27; מילין אבל יהיה לו מפה בב&#x27; מילין?"	"{צ&quot;ע, אבל נראה דלא תקנו להמתין אלא למים ולא למפה. אכן, לגבי מי שיש לו מים אבל אין לו כלי כתב שו&#x27;&#x27;ת ציץ אליעזר (ח&quot;ח סי&#x27; ז&#x27;) דצריך לילך ד&#x27; מילין בעבור הכלי, ואין זה ראיה לגבי המפה}"	סימן קסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשכורך במפה, האם צריך לכרוך שתי ידיו או סגי ביד אחת?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה ידיו) דלפי המחבר צריך לכרוך שתי ידיו דחיישינן שמא יגע בחברתא [וצריך לכרוך כשיעור הצריך לנטילה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;)], אבל לפי הרמ&quot;א סגי ביד אחת, ומסיים וצ&quot;ע כיון דמה שהמקיל הרמ&quot;א ע&quot;י כף אינו פשוט כ&quot;כ "	סימן קסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר שטיבולו במשקה?	"דינו כמו נטילת ידים לפת, אבל כתב המהריק&quot;ש דיכול להקל כשאוכל ע&quot;י מגריפה ,אבל השיג עליו רע&quot;א [ומבואר לעיל (סי&#x27; קנ&quot;ח בבאה&quot;ט ס&quot;ק י&quot;ב ובמ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) דהמהריק&quot;ש הוי סניף להקל], והפמ&quot;ג (א&quot;א סי&#x27; קנ&quot;ח ס&quot;ק ח&#x27;) מצדד לסמוך על הרמב&quot;ם בכריכת מפה (שעה&quot;צ סי&#x27; קנ&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ב), אבל השיג עליו החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ה ס&quot;ק י&quot;ד) דאין להקל כלל וכדמבואר בהשו&quot;ע כאן."	סימן קסג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1) המאכיל לאחרים 2) האוכל ע&quot;י אחר, האם צריך נטילת ידים?	"1) לא, ומ&quot;מ כתב המהרש&quot;א (חולין ק&quot;ז ע&quot;ב) דמבואר בגמ&#x27; דשמש בעי נטילת ידים כיון דטרוד חיישינן שיאכל הוא עצמו ג&quot;כ ממנו (רע&quot;א), אכן הרש&quot;ש חולק על המהרש&quot;א, והוסיף המאיר עוז (עמ&#x27; 320) דשמש בזמנינו אין דרכו לאכול מהאוכל ולכו&quot;ע א&quot;צ נטילת ידים 2) כן [דלא פלוג (לבוש, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)], וה&quot;ה כשאוכל ע&quot;י מגריפה [דלא עדיף מאוכל ע&quot;י אחר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)], וה&quot;ה מי שידיו משותקות (חזו&quot;א או&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ג ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן קסג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור להאכיל למי שלא נטל את ידיו 1) פת של המאכיל 2) פת של האוכל?	"1) עובר על לפני עור 2) כשהוא בתרי עברי דנהרא עובר על לפני עור, ואם הוא בחד עברא דנהרא הוי מסייע ידי עוברי עבירה (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [אע&quot;פ שהוא מצילו מאיסור חמור, דאם לא מאכילו הוא יאכל בידיו מעצמו בלא נטילת ידים (מחה&quot;ש)]"	סימן קסג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ברופא שצריך להאכיל חולה עם הארץ?	"אם הוא טבל ודאי פשוט דאסור, ואם הוא דמאי ושל הרופא ג&quot;כ אסור, ואם הוא של דמאי ושל החולה כתב הרמב&quot;ם דמותר להניחו בידו ולא בפיו (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;), ומשמע מהפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דלחולה לא גזרו מסייע על איסור דרבנן היכא דמניחו בידו ולא בפיו.&lt;br&gt; "	סימן קסג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשנותן לו פת ליקחו לביתו?	מותר דאולי יטול את ידיו לפני אכילתו (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואסור)	סימן קסג סעיף ב		
